תורת משה על פרשת השבוע.

הרב משה אביטל ז"ל

 
מדורי פרשת השבוע.
הכותבים בהללויה


  

תורת הנפש.
הרב מאור דוד כהן 

   
  

מראה כהן.
הרב ראובן כהן.

   
  

עיונים ופרפראות.
מר גבריאל תירוש

   
  פרשה פשוטה.
הרבנית לאה טנג'י.
   
  מזווית נשית.
גב' אורית לבב.
   
   
  

תורת משה.
הרב משה אביטל זצ"ל.

 

פרשת השבוע בא - חופש הבחירה


"ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו". – לכאורה נראה "כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו" עומד בניגוד לזכות הבחירה שניתנת לאדם באשר הוא אדם- "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", כי יראת שמים נתונה לבחירתו של האדם...



 
רוב הפרשנים מתייחסים לנושא זה.  דעתו של האברבנל קיצונית: "תשובה" – האפשרות שאדם יחזור בתשובה אחר מעשיו הרעים ועוונותיו ימחקו וחטאיו יסלחו, זו מתנת ה' לעמו ישראל בלבד ולא לאומות העולם, כי התשובה אינה ממידת הדין. אדרבא, מידת הדין מחייבת "הנפש החוטאת היא תמות". החוטא יענש. ה' מתייחס אל אומות העולם במידת הדין ואל ישראל במידת הרחמים.

חסד עשה ה' עם ישראל שנתן להם את "התשובה". כנאמר:"אנוכי, אנוכי הוא מוחה פשעיך למעני, וחטאותיך לא אזכור". ונאמר:"מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך, שובה אלי כי גאלתיך". דברי ה' אל ישראל ביד נביאי ישראל.

כאמור זו דעה קיצונית. רוב רובם של הפרשנים סבור, שאכן התשובה ניתנה לאדם באשר הוא אדם. לעם כעם, אם ישובו בתשובה שלימה לה' בחרטה על העבר, בקבלה לא לשוב לכסלה בעתיד, ולעמוד בהם בהווה תתקבל תשובתם ויסלח עוונם. אמנם לישראל ניתן חסד מיוחד ביחס לתשובתם שה' מעוררם וקורא להם לשוב בתשובה "שובו אלי ואשובה אליכם".

זכות נוספת לישראל אם חוזרים בתשובה לה' בלבב שלם לא רק שנסלח להם חטאם ונמחק עוונם אלא זדונות נעשים להם כזכויות וזה מיוחד לעם ישראל.


רוב המפרשים מסבירים "כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו": אין פירושו של דבר שנלקחה מהם זכות הבחירה של האדם, כי זכות בחירה משמעותה שאדם משאיר את ליבו פתוח להתבונן במעשיו לבחון אותם לאור ההתרחשויות סביבו, לאור ההשלכות של מעשיו, ש"עבירה גוררת עבירה ומצווה גוררת מצווה", ולשקול כל מעשיו ומחשבותיו כנאמר בפרקי אבות "והווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה", ולהסיק מהם את המסקנות הנכונות, כעומד לפני שתי דרכים, דרך הטוב ודרך הרע, דרך החיים ודרך המוות ומבקש סייעתא דשמיא לדעת במה לבחור. הרי ה' חונן לאדם דעת ומסייע בידו לבחור בטוב, לבחור בחיים ולמאוס ברע שהוא דרך המוות "ובחרת בחיים", אמרה התורה. אם אדם מחזק את ליבו ועוצם עיניו מראות, ומתעלם מלשקול מעשיו בפלס ואינו מתבונן בהשלכות של מעשיו הרי כמשקל נגד וכעונש על שהוא מחזק את ליבו לעבור על דבר ה', הרי כמשקל נגד, ה' מכביד את ליבו בחינת "הלעיטהו לרשע וימות". כנאמר:"ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאיכם".


כך נהג פרעה בחמש המכות הראשונות הוא הקשיח את ליבו מרצונו. לא רצה לראות לא רצה להבין, לא רצה לשמוע לקול הקריאה של ה' אליו, בפי משה ואהרון "שלח את עמי ויעבדוני". למרות האותות וחרף המכות ענה בחוצפה "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלוח את ישראל. לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח". לאחר שהבטיח ולא קיים – זאת אגב למדים אנו בימינו אלה במשא ומתן עם מצרים- מבטיח וחוזר בו- מצרים לא השתנתה- בא איפוא "כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקרבו"- למען:"ישמעו ויראו ולא יזידון לעשות עוד"- ו"למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'". אומר מדרש תנחומא: בחמש המכות הראשונות כתוב "ויחזק לב פרעה"- מרצונו- היינו הייתה בידו הבחירה לקיים דבר ה' "שלח את עמי ויעבדוני", והוא חיזק את ליבו לבלתי שלח את העם. אמר הקב"ה: מכאן ואילך אם ירצה לשלוח אינו מקבל. מידה כנגד מידה "ויחזק לב פרעה" כמשקל נגד בא "כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקרבו".


כן מובא בתורה שלימה ממדרש חדש: אמר הקב"ה: בתחילה אתה – פרעה – היית מכביד את לבך מכאן ואילך אני מוסיף להכביד לבך- כמו שכתוב "עם עיקש תתפתל". אך אין פירושו של דבר שניטלה ממנו זכות בחירה אלא אם אתה רוצה לחזור בתשובה יכול הוא לחזור בתשובה, כי הוא הובטח לו לאדם "ואתה תמשול בו".


"האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. היינו: אין מסייעין בידו לעשות תשובה אלא אם הוא רוצה באמת ובתמים לעשות תשובה, יצטרך להתאמץ להכניע לבבו להשית לעשות תשובה כהלכתה וכמובן שתשובתו תתקבל ברצון וחטאו יכופר. כך פרעה אם היה מכניע ליבו לשוב בתשובה מתוך הכרה בצו ה' "שלח את עמי ויעבדוני", ולא בגלל עוצמת המכות, הייתה תשובתו מתקבלת. אך היות ועמד במרדו והתכחש להבטחותיו, הקב"ה הכביד ליבו "למען ישמעו ויראו ולא יזידון עוד – למען שיתי אותותי אלה בקרבו".

ועתה לנושא השני והעיקרי בפרשתנו:"החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

כזכור מביא רש"י בפתיחת ספר בראשית :"אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית?- משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעת גויים.

הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

אכן פרשתנו היא הפרשה הראשונה שנצטוו בה ישראל כעם במצוות. תשע מצוות עשה ואחת עשרה מצוות לא תעשה בפרשה. בשעה שבכל שלוש עשרה הפרשיות שקדמו לה יש שתי מצוות! אחת – מצוות המילה- אגב, למצווה זו קשר הדוק לפרשתנו כי בלעדי קיום מצוות מילה, אי אפשר לקיים מצוות קרבן הפסח.


השניה היא מצוות לא תעשה, מצוות "גיד הנשה". כאן לקראת יציאת מצרים, מעבדות לחרות ניתנה לישראל ההכרה כעם עצמאי, יהודי, על ידי הקב"ה "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
 

דורשים חז"ל: לכם מסור הדבר לקבוע קידוש החודש , עיבור החודש ועיבור השנה. זוהי הכרזת הקב"ה על עצמאותנו הרוחנית. כמו שאומר המדרש "החודש הזה לכם" – ליחודכם, להבדילכם מן העיתים. אומות העולם מונים חודשיהם מראש השנה שלהם. עם ישראל מתחיל מניין השנים בראש השנה – תשרי והוא המניין הפיסי הטבעי.


מניין החודשים מתחיל בניסן והוא המניין המאטאפיסי הרוחני.

אומר הרב אליהו כיטוב בספר התודעה: "החודש הזה לכם", לגאולתכם. בכל עת ובכל שעה מצפים ישראל לגאולה, אך גדולה ציפייתם של ישראל לגאולה שלימה, בניסן בחודש האביב. חודש הגאולה יותר מכל חודשי השנה, כי בו נגאלו ממצרים ובו החלה הגאולה השנייה  מבבל, בימי עזרא ונחמיה, ככתוב בעזרא: כי באחד לחודש הראשון הוא יסוד המעלה מבבל ובו עתידין להגאל הגאולה השלימה "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

מדוע באות בפרשתנו כל כך הרבה מצוות בהקשר לחג הפסח? – ללמדנו יסוד ועיקר ביהדות "לא המדרש עיקר אלא המעשה"! ו"ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר". בקיום המצוות המעשיות.

אומר בעל "החינוך" לבנו:"אל תשאלני למה לא מספיק שנחרוט בזיכרוננו את זכר ליציאת מצרים וכל פרטי המצוות. למה? – דע! הוא אומר, כי האדם נפעל כפי פעולותיו וליבו וכל מחשבתו הולכים תמיד אחרי מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. פעולות רעות ממשיכים על האדם מחשבות רעות ופעולות טובות ממשיכים על האדם מחשבות טובות.
 אין טוהר לב ואין נפש חפצה בלי מעשים טובים החורטים בחרט ברזל את דרך הטוב והישר אשר ילך בה האדם מישראל וחי בהם!


הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :

שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר





    
 
מדורי פרשת השבוע:
 
.
 
אתרי הללויה נוספים:
 
אות בספר תורה





לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו

Created by Jewtech