תורת הנפש בפרשת השבוע.
 
הרב מאור דוד כהן.
מתמחה בתורת הנפש, מרצה לחסידות. 
עונה לשאלות בהלכה ובעבודת השם באתר הללויה.
 
 לפניות במייל : contact@haleluya.info
 
שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




פרשת השבוע ויחי - אין חכם כבעל נסיונות!


חותם ספר בראשית, ירידה, גלות, ומעשה מרכבה. המעלה הגדולה והתכלית בחיבור העליונים לחיי המעשה. ניסי ניסיונות. כל זאת ועוד בשיעורו השבועי של הרב מאור דוד כהן





 
פרשת השבוע ויחי - אין חכם כבעל ניסיונות!

שלום וברכה, אנחנו נמצאים בחותם ובסיום ספר בראשית , אחד השמות שיש לו גם הוא ספר הישר.
על שם האבות שהיו ישרים גדולים מאד.

בסיום הספר הזה מה שאנחנו הולכים לראות בפרשת השבוע שלנו, כל בני ישראל, כל בניו של יעקב יורדים למצרים.
כל ספר בראשית בכללותו מדבר על ההתהוות של העולם ובפרט על ארץ ישראל שהוא המקום שעליו מושתת כל העולם.


לכאורה נשאלת השאלה מה פתאום בסיום של הספר הזה, שזה החלק החשוב ביותר של הספר, דווקא מספרים לנו על הירידה של בני ישראל?! במיוחד של יעקב אבינו, שהוא הבחיר של האבות. ודווקא למצרים?! לכאורה, הסיום של ספר כ"כ קדוש, מעשה מרכבה, מספרים לנו על כל מעשי הבריאה. כל אבות אבותינו נמצאים שם.
ובסוף מדברים איתנו דווקא על הירידה למצרים?

בשביל להבין את זה, אני רוצה קצת לנפץ את מה שאולי שהיה אפשר לתפוס בשיעור הקודם שלנו.
בשיעור הקודם, דברנו על כך שהיתה מעלה של יהודה על יוסף. בכלל, של יהודה על כל השבטים.
מכיוון שהם היו עסוקים כל הזמן בלרעות את הצאן, שרעיית הצאן מסמלת את ההתבדלות מהעולם ויציאה מתפיסות העולם, את היכולת להיות מנותק מכל העניינים שמפריעים ומסתירים את עבודת ה', וזו מעלה גדולה ועצומה עבור ידיעת התורה, שלימוד התורה צריך שיהיה לו מקום בנפש. לכן יעקב לא שלח את יוסף לבנות לו בית הוראה וישיבות אלא דווקא את יהודה.

כמו שדברנו בשיעור הקודם, אפשר להסתכל שם מי שלא ראה, אבל יוסף. יוסף לכאורה, אם היה אפשר כך לתפוס בשיעור הקודם מי שלא דקדק. יוסף, הוא לא היה מונח עד כדי כך בתורה כי הוא היה עסוק בענייני העולם.
אומנם עשה את זה בקדושה ובטהרה והיה אדם צדיק ביותר עד שהוא נקרא הצדיק כי הוא מחובר ומתעסק בענייני העולם.

אלא שכאן אני רוצה לתקן קצת את העניין ולהסביר אותו כדי שמתוך זה העניין יהיה ברור ונוכל להבין גם את הסיבה מדוע דווקא בסוף הספר הקדוש הזה מדובר על הירידה למצרים.

והטעם הוא, כיוון שדווקא אף על פי שאולי יוסף היה לו איזה חיסרון בלימוד התורה.
אבל המעלה הגדולה יותר היתה דווקא של יוסף, וברור שיוסף יכל להיות במקום כ"כ נמוך ועדיין להשאר מחובר לאלוקות זו מעלה שאין כדוגמתה, ורק על ידה נמדד מקומו האמיתי של האדם ביחס לבורא.

כאשר אדם יושב ולומד כל היום אף על פי שהוא עושה מצווה נעלית ביותר, על ידי המצווה הזאת הוא לומד איך להתחבר לבורא. אבל, כל זמן שהאדם לא עומד בניסיון, כל זמן שהאדם לא מגיע למצב שבזמנים שקשה לו, כל אחד עם הניסיונות שלו, עם הפשעים שלו, עם הבעיות שלו.
וכאשר אדם מגיע לו ניסיון, רק שם באמת הוא נמדד. הוא מסוגל להיות קשור עם הבורא גם ברגעים הקשים יותר.

כאשר אדם מבין בתאוריה את הדברים אפילו ששים וחזקים ובריאים וברורים אף על פי כן זה לא אותו דבר כמו אחד שהוא בעל ניסיון .

לכן אומרים לנו חז"ל: "אין חכם כבעל ניסיון." לכאורה מה הקשר? חכם זה אחד שיושב ולומד. מה אתה אומר לי בעל ניסיון? בעל ניסיון זה אחד, בן אדם שעומד בניסיונות העולם. למה הוא יותר חכם? כי אם הוא עמד בניסיון הוא בעל! הניסיון. הוא הפך, תפס, את הניסיון. יש לו בעלות על הניסיון.
דווקא אחד כזה הוא באמת חכם כי הייתה לו את החכמה האמתית והמבוססת לתפוס את הניסיון.

על זה אמר לנו ר' חנינה בפרקי אבות: "כל שחכמתו מרובה ממעשיו חוכמתו אינה מתקיימת" אין לה קיום חכמה שלא ירדה לעולם. "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת" כי זה אומר שזה יכול להוביל את החוכמה הזאת למעשה, יש לו את החכמה באמת. היא נמצאת אצלו באמת. וזה הסוד במילה יעקב.
יעקב פירושו: "י" "עקב" ה "י" מרמזת על הנקודה מבחינת השכל החוכמה. הדבר הגבוה ביותר שיכול להיות זה "י" באותיות היא מסמלת את הספירה הגבוה ביותר שנקראת חוכמה. שזה הברק המבריק עם כל הרעיונות, כל התפיסות החדשות, כל החידושים השכליים מגיעים מהבחינה הזאת.
וקוצו של "י" מסמן את בחינת הכתר. המקום שממנו זה נמשך. והרעיון שיעקב יכול לקחת את הנקודות הגבוהות ביותר ולהוריד אותם גם למקומות הנמוכים ביותר, החכמה הזאת עמדה לו גם שם. לכן זה נקרא "י" עד העקב.

העקב הוא המקום הנמוך ביותר בגוף שאפילו לא מרגישים שם כ"כ מפני שהוא גס. יוסף, הוא ההמשך של יעקב ככתוב: "אלא תולדות יעקב יוסף". מה הכוונה "יעקב יוסף"? יוסף, הוא ההמשך, הוא הגילוי של בחינת ה - יעקב.

לכן, דווקא שכתוב לנו "תולדות יעקב יוסף", למרות שיעקב כבר נקרא ישראל. אלא, לרמז לנו שיוסף ממשיך את בחינת ה - יעקב.

זהו כוחו של יוסף. יוסף מרמז על עניין עצום בעבודה שלנו, בעבודת ה'. יוסף מרמז על האדם השלם! שאפילו אם הוא לא למד המון, למרות שבמקרה שלנו יוסף היה צדיק, תלמיד חכם עצום.
אבל הוא מיצג פה את האדם שמה שהוא תפס בקדושה הוא יכול להמשיך אותו לכל מקום בחיים שלו. פירוש הדבר, שיוסף, לא היה לו ניתוק בין השכל שלו, לבין הרגשות שלו, הפעולות שלו וההתנהלות שלו בעולם.
כל מה שהוא פעל גם אם הוא היה מתעסק בחשבונות. בחשבונותיו של פוטיפר כמו שרש"י אומר. עדיין היה רואה קדושה, אלוקות, מצווה, בכל דבר שהוא היה עושה. כל ניסיון שהיה עומד בו ידע מה הקב"ה רוצה ממנו באותו זמן. כל דבר שהיה צריך להתעסק היה יודע לאיזו מטרה. זו מעלתו של יוסף.

מכיוון שהקב"ה ברא לנו ארבע עולמות עפ"י הקבלה ובכללותם: עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם העשייה.

עולם האצילות נקרא עולם האצילות מאחר שבעולם הזה. שדרך אגב נמצא פה, זה לא עולם עליון שנמצא בגובה, שאנחנו צריכים לטוס כדי להגיע לעולם האצילות, לא בחללית ולא בשם אמצעי שעוד לא גילינו, עולם האצילות נקרא למעלה מכיוון שבתפיסה, במהות שלו הוא במקום עליון יותר.

כמו שאנחנו אומרים על אדם אחד, כמו שהרמב"ם אומר שמעלתו גבוה מחברו. אבל זה הכוונה. הנשמות הגבוהות ביותר באות... כל הנשמות באות בשורש שלהם מעולם האצילות.

למה הוא נקרא עולם האצילות? כי שם רואים רק את הקב"ה. אי אפשר בכלל לראות שם משהוא שהוא נפרד. הרי דברנו על זה כמה וכמה פעמים בשיעורים שאין עוד מלבדו! מה הכוונה אין עוד מלבדו? אין כאן שום דבר באמת שהוא לא אלוקות. רק מסיבה מסוימת שבה הקב"ה רצה לברוא לו דירה בעולמות הכי נמוכים.
עולם מלשון העלם. לכן הקב"ה עשה את זה בצורה של סדר השתלשלות. כך זה נקרא.
סדר ההשתלשלות הזה מתחיל מעולם האצילות שזה נקרא: "אצלו וסמוך לו" ממשיך לעולם הבריאה, עולם הבריאה זה מלשון נברא
שם כבר יש מציאות אחרת, המציאות האחרת הזאת קשה לתפוס אותה עדיין שם עולם הבריאה זה עולם מאד גבוה שם נמצא גם עדן העליון
יש את עולם היצירה שזה עולם יותר נמוך אך זה עולם עדיין מאד גבוה. זה עולם שבו על דרך משל רק כדי לסבר את האוזן שהאדם הוא מגיע לעולם
היצירה הוא יכול לראות חמש עשרה שנה קדימה ואחורה, המושגים של זמן עדיין מאד מטושטשים שם , זה עולם שכבר יש בו צורה אבל כולם מבינים ורואים רק את ה'
יש את העולם הנמוך ביותר שזה העולם בו אנחנו נמצאים שהגענו לתחנה שאנחנו יושבים בו, זה עולם העשייה, הגוף שלנו נמצא בפשטות, פה הבשר שלנו, פה התאוות נמצאות, פה הקליפות נמצאות זה עולם העשייה. ועולם העשייה רובו רע רק מעט טוב מעורב בתוכו.
לכאן כל הנשמות שלנו נשלחות מהעולמות העליונים לשליחות. לכל אחד יש את השליחות הזאת לכל אחד מכל מי שאני מדבר אליו עכשיו כולל אנכי הקטן, יש לו את השליחות הזאת להיכנס בנשמה האין סופית הזאת הענקית הזאת לכל יהודי יש את הדבר הזה, לתוך גוף שיש בו יצרים וקליפות וכל מיני
עניינים שכאלה, ולתקן אותו, ולשנות אותו, ולהפוך אותו למשהו קדוש.
ולהפוך את כל הסביבה שלנו למשהו קדוש את כל האמצעים שאני מתעסק איתם. כל דבר שאני עושה לקדש אותו אבל בזה יש מדרגות כמה הנשמה ירדה למטה.

זאת אומרת כל הנשמות יורדות למטה השאלה כמה היא נתפסה לירידה הזאת.
יש אחד למשל נוסע למקום מאד קדוש נגיד לכותל המערבי אבל בדרך הוא כ"כ עסוק בטלפונים, עניינים בדברים, בנופים בעצירות, בביזנס, בדברים שהוא כבר הגיע הביתה הוא בכלל לא זוכר שהוא היה בכותל הוא לא זוכר בכלל שהוא התפלל.
איש אחר הוא מונח כל הנסיעה שלו חזרה הביתה בכותל, בתפילה, הוא עוד ממשיך את זה.
כשהוא מגיע הביתה הוא עדיין מרגיש את הכותל. זה ההבדל בין נשמות גבוהות לנשמות נמוכות על דרך משל. זה משל מאוד גס, אבל, לסבר קצת את האוזן.
נשמות גבוהות פירושו שהם עדיין שמרו על הגובה, נשמות נמוכות פירושו שהן איבדו את הטעם, הן שכחו את הרגש הם נפלו לתוך העולם הזה. עכשיו הם צריכים להתאושש,
צריכים לתקן, צריכים להתעלות.
וההתעלות הזאת היא קשה לפעמים בשביל זה צריך לעשות על מיני תיקונים, בירורים, בשביל לתקן את הדרך. בשביל לשפר ולחזור למקום העליון הזה.
אז על דרך זה יוסף היה נשמה גבוה, כל אחד יכול לעלות את הנשמה שלו, כל אחד יכול לגבוה, כל אחד צריך לגבוה,. יוסף היה שם כל הזמן. יוסף מלמד את הבן אדם השלם המתוקן
שמרגיש כל הזמן את הטעם העליון. הוא יודע למה הוא בא לפה, הוא יודע מה הוא צריך לתקן פה הוא לא מתבלבל.
אם מישהו יגיד לו משהוא לא נעים , הוא לא יכעס עליו, אלא הוא יגיד זה תיקון זה עבודה אני צריך לעבוד כאן. בוא נראה איך אני עושה את זה, מה אני עושה, למה, כמה, מה, עד שהוא מסיים את העבודה ומגיע לשלמות הדבר.

אדם שנשמה למטה יכול להתבלבל, יכול לשכוח שה' נמצא פה, והוא מסתכל והוא בה לראות מה הוא עושה, הוא רוצה לתת לו איזה גשר לעלות למקום גבוה יותר, סולמות וחבלים, לעלות בעולמות, אבל הדבר הזה יכול להיות מאד מבלבל. זה עניינו של יוסף הצדיק. אבל זה לא רק עניינו של יוסף הצדיק.
יוסף הצדיק הוא זה שהראה לנו איך עושים את זה. איך יורדים למצרים ועשים מלך על מצרים. אבל באמת זו עבודה של כל אחד ואחד מאתנו.

אנחנו הולכים להיכנס לספר שמות, אנחנו הולכים להיכנס ליציאה ממצרים כי זה התכלית.
התכלית שאנחנו נכנסנו למצרים זה כדי שנצא משם. נשאל השאלה אם אנחנו באים למצרים כדי לצאת ממצרים, למה בכלל להיכנס? כשיוצאים ממצרים לא יוצאים אותו דבר יוצאים אחרת לגמרי.
כאשר לאדם יש ניסיון, מייצרים, גבולות קשיים, הוא נכנס לתוכם עושה עבודה אלוקית עבודה קדושה שזה מה שאנחנו לומדים בשיעורים, כדי לצאת משם לדרך נכונה, וקדושה ואלוקית ומכובדת.
כשהוא יוצא הוא לא אותו דבר, הוא לא אותו אדם הוא משהוא אחר לגמרי. לכן ניסיון זה מלשון נס. נס זה גם עניין של התגלות של חידוש בטבע, וגם עניין של לעלות על נס, לעלות למעלה יותר גבוה יותר, זה כמו מדרגה שאדם יכול להיכנס בה כל הזמן, להיתקל בה וליפול. אבל, אם הוא חכם ומצליח לשים עליה רגל לעמוד מעליה, הוא עלה שלב אחד מעל הקרקע.
אז זו הנקודה של הירידה למצרים. כל הרעיון של הירידה למצרים וסוף סוף הם בראשית שבו נברא העולם ובו מתחילה כל העבודה של האבות הקדושים, זה כדי להגיד לנו שהתכלית היא לרדת ולתקן את הנמוך ביותר, מה שמותר לנו לתקן, לא כל דבר ה' מרשה לנו.
אבל אם זה בשליחות ה' במושגים של תורת הנפש לתקן את הגוף, לתקן היצרים, לתקן את התאוות , את הנפש הבהמית, לתקן את הסביבה, לתקן את הבית, לתקן את כל מה שאנחנו אמורים לתקן.
אז המקום אליו אנחנו מגיעים הוא מקום הרבה יותר גבוה הוא מקום יותר שלם, הוא מקום הרבה יותר נכון, הרבה יותר רגוע.
וכן תהיה לנו, שנזכה להידבק במעלות של יוסף הצדיק וברעיון של ההשגחה הפרטית שהוא ראה על כיוון בחיים שלו, דרך אגב, זה ההבדל, כתוב שאנשים שיושבים ולומדים תורה , עם כל המעלה העצומה שבזה כפי שדיברנו בשיעור שעבר, הם פחות רואים השגחה פרטית. ואנשים שעסוקים בענייני העולם אבל שומרים על הקדושה שלהם רואים יותר השגחה פרטית.
מה פירוש רואים השגחה פרטית? פירוש, שרואים יותר את התגלות ה' בעולם. מכיוון שכשהאדם יורד לעולם מלשון העלם לעשות את העבודה שהוא צריך לעשות בכל תחומי החיים שלו ושומר על קדושתו הוא רואה את הקב"ה בדרך, על כל צעד ושעל. זה דבר נפלא, זה מרתק אותנו, זה מחזק אותנו זה לקחת את הניסיון שיש לכל אחד ואחת, אין אדם שאין לו ניסיון, ולהפוך אותו לנס. זה התכלית בשביל זה הגענו לכאן. ובעז"ה אנחנו נעשה את זה כ"כ טוב שהקב"ה יעזור לנו בעזרת ה', עד שנגיע לגאולה האמתית והשלמה במהרה תכף ומיד ממש.




הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :

שם : סינואני מרדכי

הארה קצרה
שיעור מאלף לתלפיות , דבר דבור על אופניו . משה שפיר קאמר . אך למה לא להוסיף טבלה , ו/ או צילומים נוספים להמחשת הרעיון האונברסאלי . כגון , מעשה מושך לב . סיפור של אדם שה' היצלו ממוקשי יצר . ועוד . הללו את ה' . שבחוהו .. יפוצו מעינותיכם חוצה . להגדיל תורה ולהאדירה .




מותנה ברכישת אות אחת (בעלות 6 ₪)


 

 


    
 
מדורי פרשת השבוע:
 
.
 
אתרי הללויה נוספים:
 
אות בספר תורה





לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו

Created by Jewtech