תורת הנפש בפרשת השבוע.
 
הרב מאור דוד כהן.
מתמחה בתורת הנפש, מרצה לחסידות. 
עונה לשאלות בהלכה ובעבודת השם באתר הללויה.
 
 לפניות במייל : contact@haleluya.info
 
שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




פרשת השבוע יתרו - קבלת התורה בחיי היום יום


קבלת התורה בחיי היום יום. ומה זה בכלל מצווה מוסבר במקומות רבים,  ובאריכות מיוחדת בתורת החסידות,  כי עד לפני מתן תורה הייתה גזירה ש"עליונים לא ירדו לתחתונים, ותחתונים לא יעלו לעליונים".  כלומר במילים חופשיות ומגושמות יותר : שהעולמות העליונים הטמירים והרוחניים לא יתערבבו עם העולמות התחתונים הגלויים והמגושמים יותר.    אומנם לאחר מתן תורה נתבטלה הגזירה הזו, והתאפשר על ידי התורה החיבור הזה בין העליונים לתחתונים.




 

במכתב קצר זה ננסה להבין מעט מזעיר מהו החיבור הזה, ואיך לפעול את החיבור העצום הזה בנפשנו אנו, ולראות ולחיות אלוקות בתוך החיים שלנו ושל הסובבים אותנו, ממש. שהרי כפי שאנו מצווים לצאת ממצרים בכל יום כך אנו מצווים לקבל את התורה מחדש בכל יום ויום.
המושג עולם בכלל, הוא מלשון "העלם", מאחר והוא מעלים את החיות האלוקית האין סופית הנמצאת בכל פינה.    וכמו למשל אור השמש, שאם היה מאיר כאן למטה בעוצמתו החזקה,  לא היו יושבי תבל יכולים לראות דבר, מתוקף עוצמת גילוי האור (גם אם לצורך העניין נניח שלא היה נשרף או מתחמם).     ולכן ישנם צמצומים שונים שיצר הבורא על מנת שהיושבים והדרים בארץ יקבלו רק אור קטן ביותר מהשמש,  וכך יוצא, שכאן למטה תחת השמש, אנו מקבלים אור כזה שמתאים ליכולת הקבלה שלנו.

כך מוסבר בתורת החסידות ובקבלה בכלל, כי אור מסמל על חיות וגילוי, וכיוון שלפני שנאצלו ונבראו העולמות היה כאן רק "הוא ושמו" בלבד (הקב"ה בעצמו) בגילוי, נדרש צמצום גדול מאוד כדי להסתיר את אורו וליצור כאן מציאות שיהיו כאן נבראים שמרגישים את עצמם. ולכן צמצם הקב"ה את אורו כביכול ונתן מקום, לכל מה שזקוק לאור מועט יותר כדי להתקיים בפני עצמו. (ודברים אלו דורשים הרחבה עמוקה ביותר בסתרי  הקבלה ואכ"מ).  ולכן עולם הוא מלשון "העלם",  והיינו שהעולם מעלים ומסתיר יותר ויותר את האור האלוקי שמחייה אותו.   וככל שהעולם יותר גבוה הוא מסמל על גילוי אלוקי גבוה יותר (כי הנה  מלמעלה רואים יותר), וככל שהוא נמוך יותר הוא מסמל על גילוי אור קטן יותר, עד שיכולה להיות מציאות שבה ישנו  דבר שכל כך מרגיש את עצמו עד שאינו חש כלל באלוקות,  ועד שיכול לחשוב שהוא אלוקות ממש, וכמו שחשב פרעה ואמר שהוא עשה את עצמו, וכמאמר "לי יאורי ואני עשיתיני".

אומנם הקב"ה באמת לאמיתו (במהותו ועצמותו),  נמצא כמובן בכל מקום,  רק שמסתתר כמו אבא שמתחבא לבנו, כדי שבנו ימצאנו, (שזהו אחד המשחקים הנפוצים ביותר אצל גדולים וקטנים כאחד, מאחר ושורשו ביסודות עמוקים ביותר).
אלא שכדי ליצור את החיבור הזה בין אור כל כך גדול למקום שלא יוכל להכיל את הגילוי בעוצמה שכזו,  יש להתלבש בלבושים מיוחדים, שדרכם ניתן לעכל את עוצמת הגילוי מבלי להתבטל לגמרי.   וכמו חליפת חלל, או חליפת צלילה, שנותנים לאדם, את היכולת להימצא בסביבה אותה אין הוא כלי להכיל ללא העזרים הללו.  או כדוגמת אינטרנט וטלפון הנותנים לאדם לקבל מידע שלא היה יכול לקבל אותו במהירות כזו או במרחק כזה,  באותו רגע נתון.
 
הלבושים הללו, נקראים תורה ומצוות.    ולכן "מצווה"  היא מלשון "צוותא" וחיבור מכיוון שהיא מחברת את מבצע המצווה  עם נותן המצווה, ויוצרת ביניהם קשר למרות האין ערוך שיש ביניהם לגמרי.   וכמו מלך גדול וצדיק, שנותן הוראה לאדם פשוט וחסר הבנה עמוקה כלל וכלל, הנה על ידי שמבצע את בקשתו נהיה ביניהם קשר וחיבור אמיתי ואף תמידי.

כך לאחר מתן תורה (שבה ניתנו המצוות כמובן), נוצרה מציאות שהאור האלוקי הבלתי מוגבל יוכל להתחבר בצורה פלאית עם דבר כה מגושם ומוגבל.   (ובסוד העניינים זהו מכיוון שתגלה כח הגבול שבא"ס, שבכוחו להיות גם מוגבל, כי אם נאמר שאינו יכול להיות מוגבל אנו מגבילים אותו ואכ"מ להאריך בזה).

וזה מה שנקרא שעליונים (עולמות שבהם מתגלה אור כל כך נעלה), יוכלו להתחבר עם התחתונים (עולמות שבהם האור כמעט שלא נראה או שלא נראה כלל מחמת צמצומו).
על ידי שה"תחתון" מתלבש בלבושי התורה והמצוות הוא יכול לקבל אור וחיות כל כך גדולים.
ועל דרך זה, גם התחתונים יוכלו לעלות לעליונים,  כי על ידי "לבושי החלל" הללו, יוכלו התחתונים גם "לטייל"  בעולמות העליונים ולא יתבטלו ממציאותם, על אף האור האין סופי העצום ששורר שם.    וכל זה הוא מחמת שבאמת לאמיתו התורה מלשון הוראה מלמדת את האדם, שבאמת לאמיתו, הכל אלוקות,  וכאשר מגלים את הקב"ה האמיתי על ידי התורה והמצוות בתוך הגבול, ממילא מחזיקים בו גם כמו שהוא אינו מוגבל. כי לגביו יתברך אין הבדל בין גבול לבלי גבול.  מה שאין כן אנו, מוגבלים בכל דרכינו הגשמיות, במקום ובזמן.

ואם כך יוצא שהתורה והמצוות (שמקוימות באמת ובתמים) הם גשר וממוצע המחבר את עולם הנסתר עם עולם הגילוי,  או את עולמות הבלי גבול לעולמות הגבול, מכיוון שהתורה היא היא השם יתברך בעצמו ממש כפי שצמצם את עצמו כביכול להתלבש בעולמות.  וכאשר האדם לומד לגעת באמת בקב"ה בכבודו ובעצמו, אין שום דבר שיכול עוד להגביל אותו.

ולכן גם עשרת הדברות עצמם מורכבים מעליונים ותחתונים :
תחילת עשרת הדברות מדברים על ענינים שכליים עמוקים נשגבים ביותר : "אנכי השם אלוקיך",  כלומר דע והכר אותי יותר ויותר, והבן שאנכי הוא  השם הנעלה,  עם כל הפירושים שבזה,  ועוד שאנכי האלוקים שלך,  כלומר סך כל הכוחות והחיות הנמצאת בעולמך,  והיינו שמצווה זאת המורה על האמנת השם, (או ידיעת השם לפי חילוקי מוני המצוות השונים),  היא מצווה הדורשת הבנה עמוקה וחקירה מתמדת שלא נגמרת לעולם,  וכל כולה חקירה אלוקית,  כל אחד לפי שכלו.

ומאידך בסוף עשרת הדברות אנו מוצאים מצוות כמו "לא תרצח" ו"לא תגנוב".  שהם מצוות שלכאורה היינו מבינים אותם בצורה הפשוטה ביותר לצורך קיום עולם מתוקן. שאם לא כן "איש את רעהו חיים בלעו".

הסוד שבזה נעוץ במה שהוסבר בתחילה,   הקב"ה דורש מאיתנו שהעליונים ירדו לתחתונים והתחתונים יעלו לעליונים בכל דבר,   כלומר,  על אף שאני מבין שלגנוב זה דבר שלילי ונורא,  עדיין בשכלי הייתי יכול לומר שלגנוב מותר במקרים מסויימים ואופנים מסויימים שאותם הגדרתי לעצמי,  וכמו נניח לגנוב מעשירים חלילה, או לרצוח מישהו שכל העובדות מצביעות שהוא רצח או הרג חלילה, וכו' וכו'. ולכן מתחיל הקב"ה בעשרת הדברות מהדברה של אנכי השם אלוקיך, והיינו שגם מה ש"לא תגנוב " ולא תרצח" (כולל רציחת האופי וכיוצא בזה) הוא רק מתוך מה שהשם ציווה אותך,  ולא מתוך מה שאתה מבין בשכלך גרידא,  ואז גם במקום שהשכל יכול לחשוב אחרת, הוא מקבל ומודה לאור הגדול יותר שמלובש בו כעת, ושהוא מצווה את המצווה הזו.
ויוצא שגם את המצוות הנתפסות בשכל,  אין אנו מקיימים רק מתוך ההשגה השכלית המוגבלת שלנו,  אלא מתוך קבלת האור העליון יותר שציווה אותנו את המצווה הזו, וכך אנו מתחברים לאור העליון הזה על ידי קיום המצווה הזו.

מאידך גיסא נדרש גם שעליונים יעלו לתחתונים,  והיינו שגם אדם שהוא כל כך נמוך, ולמשל שהיה לו איזו מחשבה או רצון לגנוב או לרצוח (באופי או במציאות ממש),  אין לו להסתפק בכך שהוא לא יגנוב ולא ירצח אלא יש לו להבין שהוא יכול (בכח זה שהוא לא גונב ולא רוצח רק מתוך ציווי אלוקי),  להגיע עד לעליונים שמהם הוא צווה,  והיינו שגם הוא יכול וצריך להגיע להבנות אלוקיות הנובעות מהציווי אנכי השם אלוקיך. וזהו שאמרו רז"ל חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי.

ואף שרואה בעצמו שהוא נמוך ולומר חלילה לעצמו שמה כבר יכול הוא להועיל ועד כמה הוא כבר יכול להגיע?  צריך לחזק עצמו ולהסביר שוב ושוב לו ולסביבתו בצורה מתקבלת, שלא בכוחנו אנו מחברים את העליונים עם התחתונים,  ועל ידי כך הנמוך כל כך יכול להגיע כה גבוה והגבוה יכול לרדת אלינו כה נמוך, אלא בכח הקב"ה הבלתי מוגבל שהוא הוא התורה והמצוות עצמם, כפי שצמצם את עצמו בהם,  הוא הנותן לנו את הכח לעשות חיל. ולהצליח בכל מעשה ידינו.  ולכן "אנכי" ראשי תיבות בארמית "אנא נפשי כתבית יהבית" (כלומר: אני את עצמי כתבתי ונתתי,  כלומר בתורה ובמצוות.)

ומזה צריך כל אדם ללמוד לשמור על איזון בכל מעשה ידיו, ובכל דיבוריו,  ובכל מחשבותיו,  מכיוון שתכלית כל הבריאה הזו היא שהעולמות העליונים יאירו בעולמות התחתונים,   שזה מה שנקרא בפשטות גאולה, על כן בכל עת ובכל מצב,  צריך לבדוק אדם את עצמו,  שמעשיו הם מעשים נעלים ומתאימים לציווי השם,  ואם כל זאת המעשים הללו הם מתאימים להנהגה הטבעית של גדרי העולם, ומתלבשים בהם.   מבלי לפגוע בזה בגופו או בסובבים אותו.

וכן בדיבוריו,  לדאוג שהדיבורים שלו או שלה יהיו נעלים ומזוככים,  ובאים בביטויים יפים ונחמדים, המביאים איתם דברי הוראה לעולם,  ואם זאת מובנים ומוטעמים ככל האפשר לשומעים אותם,  כדי שיתקבלו בצורה מובנת ומוסברת ככל האפשר.

ועל דרך זה, במחשבות שלו,  אדם צריך להשתדל להתעסק במחשבות חיוביות, וטובות ונעלות כל ימיו, ואל לא לחשוב אפילו רגע אחד כל ימיו על מחשבות שליליות ונמוכות,  ואם כל זאת המחשבות שלו צריכות להיות קשורות עם מעשים בפועל מכיוון שהמעשה הוא העיקר,  אלא שגדולה המחשבה והלימוד מאוד,  כי היא המביאה לידי מעשה,  (אם אינה מחשבה "מעופפת" ודמיונית, כאמור)

ואף שלהגיע לשלימות בזה יש לעבוד עבודה נפשית רצינית ומתמדת (שזו מטרת שיעורי התניא,  שאנו משקיעים בהם עד מאוד, ובע"ה בקרוב אי"ה יעלו באופן מסודר גם לאתר נפלא זה, ושם מוסבר שניתן להגיע לכך בשלימות ממש),  עם כל זאת, כל אחד כפי יכולתו יש לו להשתדל ככל האפשר בכל כוחו,  לבצע את השליחות הזו שנמצאת סביבו בכל רגע ובכל מקום (כי בכל דבר אפשר ליצור את החיבור והייחוד הזה), ולהיות חלק מהבאת הגאולה האמיתי והשלימה,  שבה לא יהיה עוד רע וטומאה, וכמאמר השם לנביא "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ".  בקרוב ממש.



הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :



מותנה ברכישת אות אחת (בעלות 6 ₪)


 

 


    
 
מדורי פרשת השבוע:
 
.
 
אתרי הללויה נוספים:
 
אות בספר תורה





לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו

Created by Jewtech